מחקרים וספרות מקצועית ל-FIX-V

גוטוקולה CENTELLA ASIATICA

פעילות הקשורה לזרימת דם:
רוב המחקרים הקליניים עסקו בהשפעת הצמח על מצבים כרוניים של אי ספיקת דם בוורידים, נטיה לטרומבוזה ולוורידים מודלקים. כל המחקרים הראו שיפור בזרימת הדם בוורידים, ירידה בחדירות יתר בנימי הדם, עליה בטונוס של הוורידים, ירידה בבצקות בקרסוליים ובתופעות של כובד ברגליים חולשה וכאב. כמו כן, נערכו מחקרים בקשר לצלוליטיס ( דלקת של רקמה תאית בעור), ובטיפול בשתיה ובמריחה של הצמח, ראו שיפור של 80% מהמקרים. כניראה שהצמח מסייע לריפוי עי"כ שהוא ממריץ בנית רקמות חיבור ומפחית התקשות של העור.
הצמח נבדק בטיפול במחלות כבד, ותוצאה מרשימה ניראתה אצל חולי צירוזיס. ניראה שיפור ברור היסטולוגיות ונסיגה בחדירת רקמה דלקתית.

מרכיבים: תרכובות פלבונואידיות: QUERCETIN, KAEMPFEROL
תרכובות איזופרנואידיות: ססקוויטרפנים: CARYOPHYLLENE, TRANS-B-FARNESENE
טריטרפנים: ASIATIC ACID, MADECASSIC ACID, BETULIC ACID, ISOBRAHMIC ACID
ספונינים טריטרפנואידיים: BRAHMINOSIDE, BRAHMOSIDE, ASIATICOSIDES, MADECASSOSIDE,
סטרולים: STIGMASTEROL, SITOSTEROL, BETA-SITOSTEROL . קרוטנואידים: BETA-CAROTENE.
אלקלואידים: HYDROCOTYLINE. חומצות אורגניות: LINOLEIC ACID, OLEIC ACID.
חומצות אמינו: ALANINE, SERINE . מינרלים: אשלגן, סידן מגנזיום, נתרן, זרחן.
חומרים נוספים : VALLERINE הצמח מכיל שמן נדיף הכולל מגוון תרכובות פיטוכימיות.

מנגנון פעולה: ה- TRITERPENOIDS נחשבים כמרכיב הפעיל של גוטו קולה. מרכיב ה- GLYCOSIDE MADECASSOSIDE הוא בעל תכונות נוגדות דלקת. ASIATICOSIDE, אחד הרכיבים של גוטו קולה, הוא כנראה החומר המזרז ריפוי פצעים ע"י המרצת קולגן וסינתזה של GLYCOSAMINOGLYCAN כמו גם אנגיוגנזה (היווצרות כלי דם).

תגובות שליליות מדווחות: אקזמה בעור, גירוד, יתר רגישות לשמש וכאבי ראש; בנשים המעוניינות להרות יכולה להופיע ירידה בפוריות.

רעילות: יתר סוכר בדם, יתר שומנים בדם והרגעה הופיעו בעקבות צריכה במינונים גבוהים.

RUSCUS ACULEATUS עצבונית החורש BUTCHER'S BROOM

פעילות ברפואת הצמחים המסורתית: נוגד דלקת, נוגד קרישה, מחזק כלי-דם, מחזק כלי-דם (חיצוני), משלשל עדין, משתן מטבולי, משתן נפח, מתמיר (אלטרטיבי),
שימושים עיקריים: דליות, ורידי רגליים תפוחים וכואבים , טחורים , טחורים (חיצוני), דלקת הוורידים, ורידי רגליים תפוחים וכואבים (חיצוני),
שימושים משניים: יתר קרישות הדם, בצקות, בצקות (חיצוני), בצקת לימפתית, חבורות (חיצוני), עצירות. היום משתמשים בעצבונית באירופה לטיפול בהפרעות שקשורות במערכת הורידים, לרבות שבירות של הורידים או דלקת של הדליות.
יש נתונים שמגבים את ההשפעה החיובית של הצמח על זרימת הדם בורידים 4. RUSCOGENIN, הוא ספונין שבודד לראשונה מהצמח, בשנות ה-50 של המאה הקודמת, על-ידי החוקרים הצרפתיים לאפין וסאני. הוא דומה לספונין הסטרואידי DIOSGENIN, שמצוי בשורש של הצמח המקסיקני דיוסקוריאה (DIOSCOREA SPECIES)6; 2; 3.
תכשירים אירופאים המכוילים על-פי RUSCOGENIN כוללים RUSCORECTAL (מיוצר על ידי ENDOPHARMבגרמניה , ו- JUSTAבספרד). מצוי בצורת משחה ונרות רקטליים, ו-HEMODERN SIMPLE(LLORENSבספרד). תכשירים אלה מוצעים לטיפול מקומי בטחורים 3;6. בארצות הברית, אין עדיין שימוש נרחב בצמח, קיימות בחנויות טבע קפסולות שמכילות עצבונית ושמן רוזמרין 2.

נערכו ותועדו מספר מחקרים קליניים. במחקרים בבני אדם נבדקו השפעות של הצמח על אי-ספיקת ורידים באיברי הגוף התחתונים, כאשר הצמח ניתן בשילוב עם TRIMETHYLHESPERIDINE CHALCONEוחומצה אסקורבית (7). בנוסף נבדק השימוש בעצבונית בשילוב עם הספרידין וחומצה אסקורבית לטיפול במחלות ורידים בפלג הגוף התחתון אצל חולים בפקקת ורידים כרונית (8). נבדקה ההשפעה על טונוס הורידים ואטימת קפילרות כאשר ניתן הצמח בשילוב עם הספרידין ו-MEHYL CHALCONE9, וכן נבדקה השפעה של טיפול מקומי על היצרות ורידים (10), ועל מחלה של הרישתית (רטינופתיה) ושומנים אצל חולי סכרת (11).
במחקר שנערך בפולין נבדק מינון של 75 מ"ג מיצוי של הצמח השלם בלקיחה פנימית, נראה שיפור ברטינופתיה כתוצאה מסכרת (11). אותו מחקר הוכיח ירידה ברמת הטריגליצרידים בדם בהשפעת המיצוי, וחוסר השפעה על עודף כולסטרול בדם. במחקר שנערך בסמיות-כפולה ובקרת-פלצבו, הוערכו היעילות והסבילות של תרופות לטיפול בורידים (RAES)ב-40 חולים (30 נשים, 10 גברים), בגילאים 28-74, שסובלים מאי-ספיקת ורידים כרונית בפלג הגוף התחתון. כל קפסולת RAESהכילה 16.5 מ"ג מיצוי של עצבונית החורש (כנראה מהשורש) בשילוב עם 75 מ"ג הספרידין ו-50 מ"ג חומצה אסקורבית. נערכו שתי תקופות טיפול של חודשיים ותקופת ביניים של 15 יום לניקיון. המינון היומי היה 2 קפסולות, 3 פעמים ביום. החוקרים דיווחו על מגמה כללית של שיפור בקבוצת הטיפול. סימפטומים (כמו בצקת, גירוד, תחושות מדומות, כבדות ברגליים ועוויתות) ונתונים פלסמוגרפיים השתפרו באופן מיידי ומשמעותי בעזרת הטיפול בהשוואה לקבוצת הפלצבו. (פלסמוגרף, מכשיר המשמש למדידת שינויים בנפח הגוף כתוצאה משינוי בכלי הדם). לא דווחו תופעות לוואי (8).
לקיחה פנימית יכולה להמריץ קולטנים אלפה-אדרנרגיים של השרירים החלקים של דפנות הורידים. הכנות שהכילו מינון גבוה של הצמח הקלו על הסימפטומים של אי-ספיקת ורידים ועל התקף חריף של טחורים. הצמח הראה תכונות משתנות ומפחיתות דלקת(15).

COMMISSION E אישר לשימוש כתמיכה לטיפול באי-נוחות כרונית שנובעת מאי-ספיקה בוורידים, כגון, כאב וכבדות, עוויתות והתכווצויות ברגליים, גירוד ונפיחות. אושר גם שימוש כתמיכה לטיפול בתופעות שקשורות בטחורים, כגון, גרוד ושריפה.
COMMISSION E דיווח על עליה בטונוס ורידים, תגובה דמוית-אלקטרוליטים על דפנות הקפילרות, פעילות משתנת ומפחיתה דלקת, בניסויים בבעלי חיים.

מרכיבים פעילים
פנולים פשוטים: EUPARONE, RUSCODIBENZOFURAN.
קומרינים: אנטראקינונים: CHRYSOPHANIC ACID. תרכובות פלבונואידיות: RUTIN . טריטרפנים: ספונינים טריטרפנואידיים: RUSCOGENIN, NEORUSCOGENIN, RUSCINE, RUSCOSIDE וכן מגוון ספונינים סטרואידיאליים מסוג FURANOSTANOLו- SPIROSTANOL,כולל SITOSTEROL, CAMPESTEROL, STIGMASTEROL. אלקלואידים: .SPARTEIN שרפים ואולאורזינים: חומרים מוצילגניים (רירה): 10-15 תרכובות פוליסכרידיות: עמילן (12%), סיבים (10%). חומצות אורגניות: HYDROXYACETIC ACID וכן TETRACOSANOIC ACID ונגזרותיה. ויטמינים: פרו-ויטמין ,A ויטמיני B1, B2, B3, ויטמין C. מינרלים: אשלגן, סידן, מגנזיום, זרחן, ברזל, אלומיניום, צורן, מנגן, כרום, קובלט, סלניום ומינרלי קורט נוספים. חומרים נוספים : טיראמין, הצמח מכיל 0.1-0.3% שמן נדיף. חומצות שומן – בעיקר חומצה TETRACOSANOIC.

התוויות נגד לא ידועות
תופעות לוואי במקרים נדירים, הפרעות עיכול או בחילות
שימוש בתקופת הריון והנקה לא ידועות מגבלות
אינטראקציה עם תרופות אחרות לא ידוע

מקורות / סימוכין
1. DER MARDEROSIAN, A. (ED.). 1999. THE REVIEW OF NATURAL PRODUCTS. ST. LOUIS: FACTS AND COMPARISONS.
2.TYLER, V.E. 1987. THE NEW HONEST HERBAL. PHILADELPHIA, PA: GEORGE F. STICKLEY COMPANY. 5152.
3. WEISS, R.F. 1988. HERBAL MEDICINE. BEACONSFIELD, ENGLAND: BEACONSFIELD PUBLISHERS.
4. FOSTER, S. AND V. TYLER. 1999. TYLER'S HONEST HERBAL, 4TH ED. NEW YORK: THE HAWORTH HERBAL PRESS.
5. BOWN, D. 1995. ENCYCLOPEDIA OF HERBS AND THEIR USES. NEW YORK: DK PUBLISHING, INC. 345.
6. REYNOLDS, J.E.F. (ED.). 1989. MARTINDALE: THE EXTRA PHARMACOPOEIA, 29TH ED. LONDON: THE PHARMACEUTICAL PRESS.
7. WEINDORF, N. AND U. SCHULTZ-EHRENBURG. 1987. KONTROLLIERTE STUDIE ZUR ORALEN VENENTONISIERUNG DER PRIMAREN VARIKOSIS MIT RUSCUS ACULEATUS UND TRIMETHYLHESPERIDINCHALKON [CONTROLLED STUDY OF INCREASING VENOUS TONE IN PRIMARY VARICOSE VEINS BY ORAL ADMINISTRATION OF RUSCUS ACULEATUS AND TRIMETHYLHESPIRIDINCHALCONE]. Z HAUTKR 62(1):2838.
8. CAPPELLI, R., M. NICORA, T. DI PERRI. 1988. USE OF EXTRACT OF RUSCUS ACULEATUS IN VENOUS DISEASE IN THE LOWER LIMBS. DRUGS EXP CLIN RES 14(4):277283.
9. RUDOFSKY, G. 1989. VENENTONISIERUNG UND KAPILLARABDICHTUNG. DIE WIRKUNG DER KOMBINATION AUS RUSCUS-EXTRAKT UND TRIMETHYLHESPERIDINCHALKON BEI GESUNDEN PROBANDEN UNTER WARMEBELASTUNG [IMPROVING VENOUS TONE AND CAPILLARY SEALING. EFFECT OF A COMBINATION OF RUSCUS EXTRACT AND HESPERIDINE METHYL CHALCONE IN HEALTHY PROBANDS IN HEAT STRESS]. FORTSCHR MED 107(19):52, 5558.
10. BERG, D. 1990. VENENKONSTRIKTION DURCH LOKALE ANWENDUNG VON RUSCUSEXTRAKT. [VENOUS CONSTRICTION BY LOCAL ADMINISTRATION OF RUSCUS EXTRACT]. FORTSCHR MED 108(24):473476.
11. ARCHIMOWICZ-CYRYLOWSKA, B. ET AL. 1996. CLINICAL EFFECT OF BUCKWHEAT HERB, RUSCUS EXTRACT AND TROXERUTIN ON RETINOPATHY AND LIPIDS IN DIABETIC PATIENTS. PHYTOTHER RES 10(8): 659662.
12. LIST, P.H. AND L. HRHAMMER (EDS.). 1979. HAGERS HANDBUCH DER PHARMAZEUTISCHEN PRAXIS, 4TH ED. VOL. 6. BERLIN-HEIDELBERG: SPRINGER VERLAG. 200201.
13. NIKOLOV, S., M. JONEIDI, D. PANOVA. 1976. QUANTITATIVE DETERMINATION OF RUSCOGENIN IN RUSCUS SPECIES BY DENSITOMETRIC THIN-LAYER CHROMATOGRAPHY. PHARMAZIE 31(9):611612.
14. POURRAT, H., J.L. LAMAISON, J.C. GRAMAIN, R. REMUSON. 1983. [ISOLATION AND CONFIRMATION OF THE STRUCTURE BY 13C-NMR OF THE MAIN PROSAPOGENIN FROM RUSCUS ACULEATUS L.] [IN FRENCH]. ANN PHARM FR 40(5):451458.
15. BRUNETON, J. 1995. PHARMACOGNOSY, PHYTOCHEMISTRY, MEDICINAL PLANTS. PARIS: LAVOISIER PUBLISHING.
16. ELSOHLY, M.A. ET AL. 1974. EUPARONE, A NEW BENZOFURAN FROM RUSCUS ACULEATUS L. J PHARM SCI 63(10):16231624.
17. ELSOHLY, M.A. ET AL. 1975. CONSTITUENTS OF RUSCUS ACULEATUS. LLOYDIA 38(2):106108.

מקורות נוספים
· BOUSKELA, E., F.Z. CYRINO, G. MARCELON. 1994. POSSIBLE MECHANISMS FOR THE INHIBITORY EFFECT OF RUSCUS EXTRACT ON INCREASED MICROVASCULAR PERMEABILITY INDUCED BY HISTAMINE IN HAMSTER CHEEK POUCH. J CARDIOVASC PHARMACOL 24(2):281285.
· . 1993. EFFECTS OF RUSCUS EXTRACT ON THE INTERNAL DIAMETER OF ARTERIOLES AND VENULES OF THE HAMSTER CHEEK POUCH MICROCIRCULATION. J CARDIOVASC PHARMACOL 22(2):221224.
· FACINO, R.M., M. CARINI, R. STEFANI, G. ALDINI, L. SAIBENE. 1995. ANTI-ELASTASE AND ANTI-HYALURONIDASE ACTIVITIES OF SAPONINS AND SAPOGENINS FROM HEDERA HELIX, AESCULUS HIPPOCASTANUM, AND RUSCUS ACULEATUS: FACTORS CONTRIBUTING TO THEIR EFFICACY IN THE TREATMENT OF VENOUS INSUFFICIENCY. ARCH PHARM (WEINHEIM) 328(10):720724.
· HARBORNE, J.B. AND H. BAXTER. 1993. PHYTOCHEMICAL DICTIONARY: A HANDBOOK OF BIOACTIVE COMPOUNDS FROM PLANTS. WASHINGTON, D.C.: TAYLOR & FRANCIS.
· MARCELON, G., T.J. VERBEUREN, H. LAURESSERGUES, P.M. VANHOUTTE. 1983. EFFECT OF RUSCUS ACULEATUS ON ISOLATED CANINE CUTANEOUS VEINS. GEN PHARMACOL 14(1):103106.
· RUBANYI, G., G. MARCELON, P.M. VANHOUTTE. 1984. EFFECT OF TEMPERATURE ON THE RESPONSIVENESS OF CUTANEOUS VEINS TO THE EXTRACT OF RUSCUS ACULEATUS.GEN PHARMACOL 15(5):431434.
· SALZMANN, P. ET AL. 1977. [RUSCUS ACULEATUS L.BUTCHER'S BROOM, A THERAPEUTIC AGENT IN PROCTOLOGY] [IN GERMAN]. FORTSCHR MED 95(21):14191422.
· VANHOUTTE, P.M. 1986. ADVANCES IN MEDICINAL PHYTOCHEMISTRY. NEW YORK: JOHN WILEY & SONS, INC.
· WERBACH, M.R. AND M.T. MURRAY. 1994. BOTANICAL INFLUENCES ON ILLNESS: A SOURCEBOOK OF CLINICAL RESEARCH. TARZANA, CA: THIRD LINE PRESS.

המידע עובד מתוך THE COMPLETE GERMAN COMMISSION E MONOGRAPHSTHERAPEUTIC GUIDE TO HERBAL MEDICINES. M. BLUMENTHAL, W.R. BUSSE, A. GOLDBERG, J. GRUENWALD, T. HALL, C.W. RIGGINS, R.S. RISTER (EDS.) S. KLEIN AND R.S. RISTER (TRANS.). 1998. AUSTIN: AMERICAN BOTANICAL COUNCIL; BOSTON: INTEGRATIVE MEDICINE COMMUNICATIONS.

.

גפן היין ­ VINIFERA VITIS

הצמח מומלץ להפחתת שבירות של קפילרות וכלי דם קטנים, למניעת חמצון LDL­כולסטרול ולמניעת חסימות של כלי דם.
רסרבטרול שמצוי בקליפת הפרי ובזרעים של הענבים, מוסיף לתכונות האנטי אוקסידנטיות שלהם, ומסייע לשמירה על הלב ועל כלי הדם.

מחקרים:
מחקרים מדווחים על פעילות אנטי אוקסידנטית, הגנה על העצבים, מניעת חסימות של כלי דם של פירות הענבים. פעילות נוספת של ענבים היא סיוע להורדת לחץ דם והקטנת הסיכון למחלות לב.
הפוליפנולים הם אנטי דלקתיים, והם מגינים על הגוף מפני התפתחות של תהליכי דלקת, הקשורים במחלות לב.

מרכיבים:
פוליפנולים שמרוכזים בעיקר בקליפה של הפרי והריכוז שלהם עולה עם הבשלת הפרי.
ענבים אדומים ושחורים עשירים באנתוציאנינים וב­CATECHINS ,ב­STILBENES, כגון, רזברטרול, ןבחומצות פנוליות, כגון, חומצה קפאית וקומרית .
ענבים מכילים בנוסף, EPICATHECHIN ופרואנתוציאנידינים.
גרעיני ענבים הם מקור עשיר לפרואנתוציאנידינים. משתמשים בהם כתוסף תזונה.

מקורות:
HANNAH BAUMAN, FOOD AS MEDICINE VITIS VINIFERA, VITACEAE .1
HERBALGRAM VOL 12 ISSUE 12, 2015
.2ENSMINGER AH. ESMINGER ME. KONLANDE JE. THE CONCISEENCYCLOPEDIA OF FOOD & NUTRITION. BOCA RATON, FL: CRC PRESS, 1995
YAMAKOSHI J. SAITO M. KATAOKA S. ET AL. SAFETY EVALUATION OF PROANTHOCYANIDIN­RICH EXTRACT FROM GRAPE SEEDS. FOOD AND CHEMICAL TOXICOLOGY, 2002, 40: 599­ .3
.607
YADAV M. JAIN S. BHARDWAL A ET AL. BIOLOGICAL AND MEDICINAL PROPERTIES OF GRAPES AND THEIR BIOACTIVE CONSTITUENTS: AN UPDATE. JOURNAL OF MEDICINAL FOOD. .4
.2009, 12 "(3): 473­484

רהמניה | REHMANNIA GLUTINOSA

רמניה הוא צמח רב שנתי המגיע לגובה של עד 30 ס"מ. לצמח פרחים יפייפיים בצבע סגול צהוב והוא גדל ברחבי סין, יפן וקוריאה.
רמניה הוא אחד הצמחים החשובים ביותר ברפואה הסינית והוא מופיע בשתי תצורות הכנה שונות, הזוכות כל אחת לשם נפרד במטריה מדיקה הסינית:
בשנים האחרונות הרמניה הפכה לצמח מקובל בשימוש גם באירופה ובארה"ב. שורש הרמניה משמש כיום למגוון תסמינים של חסר וחולשה והוא ידוע בין היתר בשל תכונותיו האנטי דלקתיות, המשמשות במקרים של מחלות אוטואימוניות. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות איששו חלק מהתיאוריות הסיניות, הידועות מזה אלפי שנים, לגבי השפעה על איכות הדם. מחקרים נוספים הראו השפעה מרתקת להגנה על תאי עצב ומניעה מפני תהליכים ניווניים במוח.
פעילות רפואית: מתאים לשימוש במגוון מצבים של היעדר תנועה או במקרים של רפיון מערכות או איברים מסוימים, כמו במקרים של אין אונות, צניחת איברים, חולשת שרירים וגידים, תקיעויות שונות במערכת הדם וכיוב', בעיקר כאשר כל אלו נלווים לעייפות ותחושת לאות ממושכת. הצמח מקנה תחושת עירנות ברורה (ניכר יותר בשורש המבושל) תוך כדי שהוא פועל להגברת תנועה בגוף, המתבטאת בתהליכים עצביים ופיזיולוגיים. זהו אינו צמח ממריץ, כי אם צמח המעורר ומחזק את מערכות הגוף, תוך כדי העלאה של רמת ויטאליות כללית וחיזוק של אנרגיית חיים בסיסית. זהו צמח התומך בבלוטת האדרנל, המתאים למגוון של מצבי סטרס ארוכי טווח, המובילים לשחיקה בתפקודים גופניים מסוימים או שחיקה רב מערכתית.
שורש הרמניה מוביל לתחושת מיקוד והתמרכזות, המסייעת בחלוקת אנרגיה מחשבתית נכונה ומניעה של בזבוז משאבים מנטאליים שלא לצורך. השפעה זו מתאימה במגוון מצבים של מתח מתמשך, הדורש יכולת מנטאלית גבוהה ובמיוחד לאנשים אובססיביים או אנשים בעלי הפרעות קשב וריכוז. שורש הרמניה גם יתאים לאנשים המתקשים בקבלת החלטות או כאלו הסובלים מתשישות נפשית ממושכת, עד כדי מצבים של דיכאון. השפעות אלו מתאפשרות (בין היתר) הודות להשפעה נוגדת חמצון ויכולת שיפור תפקודים קוגניטיביים שונים, לרבות מניעה של תהליכים ניווניים של תאי העצב עצמם. מחקרים מסוימים אף הראו הגברה של יכולת תנועה וצמיחה של סיבי עצב במערכת העצבים המרכזית. ובנוסף, ישנה השפעה לשיפור ולייעול תפקוד המנגנון החיסוני בגוף. יש לציין כי כל הפעילויות אשר תוארו לעיל – יוקצנו ויתרחשו בקצב מהיר יותר עם השורש המבושל. לעומתו, השורש הגולמי נחשב למרגיע יותר והוא פועל בצורה הדרגתית.
נתנו ל-23 אנשים שסבלו מדלקת מפרקים מירתח משורש הרימניה. (המינון אינו מצוין). המטופלים דווחו על הקלה בכאב במפרקים, ירידה של הנפיחות ושיפור בתנועתית של המפרקים (10). התקבלה גם ירידה בשקיעת הדם (10).
נתנו ל-62 משתתפים עם יתר לחץ דם מירתח של שורש רימניה בריכוז של 30-50 ג ליום, במשך שבועיים. החוקרים מראים ירידה בלחץ הדם, ירידה ברמת הכולסטרול והטריגליצרידים בדם ושיפור בזרימת הדם למוח (10).

התוויות נגד:
אינו מומלץ במקרים של מחלות כרוניות בכבד או במערכת העיכול (1)
אינו מומלץ בהריון (12). לא נמצאו השפעות טרטוגניות (1)
אין נתונים לגבי שימוש בהנקה. מומלץ לא להשתמש בהנקה ללא יעוץ רפואי (1)
אין נתונים לגבי שימוש אצל ילדים. מומלץ לא לתת לילדים ללא יעוץ רפואי (1)

מקורות
1. RADIX REHMANNIA, WHO MONOGRAPH VOL 3, 2007.
2. SHOYAMA Y. MATSUMOTO M. NISHIOKA I. PHENOLIC GLYCOSIDES FROM DISEASED ROOTS OF REHMANNIA GLUTINOSA VAR. PURPUREA. PHYTOCHEMISTRY, 1987, 26; 983-986.
3. SASAKI H. ET AL. HYDROXYCINNAMIC ACID ESTERS OF PHENETHYLALCOHOL GLYCOSIDES FROM REHMANNIA GLUTINOSA VAR. PURPUREA. PHYTOCHEMISTRY, 1989, 28; 875-879.
4. TOMODA M. ET AL. TWO ACIDIC POLYSACCHARIDES HAVING RETICULOENDOTHELIAL SYSTEM POTENTIATING ACTIVITY FROM THE RAW ROOT OF REHMANNIA GLITINOSA. BIOLOGICAL AND PHARMACEUTICAL BULLETIN, 1994, 17: 1456-1459.
5. SHU DI HUANG, IN: BENSKY D. AND GAMBLE A. CHINESE HERBAL MEDICINE MATERIA MEDICA REVISED EDITION 1993, EASTLAND PRESS SEATTLE, WASHIGTON.
6. GAW HZ. WANG HP. SURVEY OF CHINESE DRUGS FOR PRESENCE OF ANTIBACTERIAL SUBSTANCES. SCIENCE, 1949, 110; 11-12.
7. ZHENG MS. ZHENG YE. EXPERIMENTAL STUDIES ON THE INHIBITION EFFECTS OF 1000 CHINESE MEDICINAL HERBS ON THE SURFACE ANTIGEN OF HEPATITIS B VIRUS. CHUNG I TSA CHIH, 1992, 12: 193-195.
8. KUMAZAWA N. ET AL. PROTECTIVE EFFECTS OF VARIOUS METHANOL EXTRACTS OF CRUDE DRUGS ON EXPERIMENTAL HEPATIC INJURY INDUCED BY CARBON TETRACHLORIDE IN RATS. YAKUGAKU ZASSHI, 1990, 110: 950-957.
9. KIHO T. ET AL. HYPOGLYCEMIC ACTIVITY OF POLYSACCHARIDE FRACTION FROM RHIZOME OF REHMANNIA GLUTINOSA LIBOSCH, AND THE EFFECT ON CARBOHYDRATE METABOLISM IN NORMAL MOUSE LIVER. YAKUGAKU ZASSHI, 1992, 112: 393-400.
10. CHANG HM. BUT PPH. EDS. PHARMACOLOGY AND APPLICATIONS OF CHINESE MATERIA MEDICA VOL. 1 SINGAPORE, WORLD SCIENTIFIC, 1986.
11. KIM HM. ET AL. EFFECT OF REHMANNIA GLUTINOSA ON IMMEDIATE TYPE ALLERGIC REACTION. INTERNATIONAL JOURNAL OF IMMUNOPHARMACOLOGY, 1998, 20: 231-240.
MATSUI ADS. ET AL. EFFECTS OF SOME NATURAL PRODUCTS ON FERTILITY IN MICE. MEDICAL PHARMACOLOGY AND EXPERIMENTATION, 1967, 16: 414-424.תופעות לוואי